Tag Archives: סלינג'ר

סלינג'ר, הלא הוא סימור גלאס

 

יום נפלא לדגי הבננה

הדמות האהובה עלי ביותר מכל הדמויות שברא סלינג'ר איננה זו של הולדן קולדפילד. הגיבור האמיתי שלי הוא סימור, או See-More, כפי שקוראת לו סיביל ב"יום נפלא לדגי הבננה". סימור גלאס, השביר כמו זכוכית דקה ושקופה, הרואה את מה שאין לראות בעין, שמאס יום אחד בהבלי העולם הזה וירה בעצמו מול עיניה העצומות של מיוריאל, אשתו, הוא הוא הדמות האהובה עלי עד מאוד.

כמו הממונה על הסוסים של הדוכס מו מסין, בסיפור הפותח את "הרימו את קורת הגג, נגרים", סימור גלאס רואה לנגד עיניו את המנגנון הרוחני, עד שהוא שוכח את הפרטים הטפלים, כמו צבע הסוס או מינו. "הוא מתבונן בדברים שמן הראוי להתבונן בהם, ומתעלם מאלה שאין צורך לבדוק אותם" (עמ' 10, תרגום: רחל פן).

סימור, כמו סלינג'ר עצמו, שברא אותו בצלמו ובדמותו, הוא אנטי-גיבור אנטי-אמריקני, משום שכל מהותו מתנגדת למהות האמריקנית, זו המוחצנת ומחצינה, המסתכלת על החוץ ומשדרת רק החוצה. הוא רומנטיקן, לא ציניקן. עולמו של סימור הוא עולם הפְּנים, העולם הישן, האירופאי, המחובר למשוררים כמו היינה וגיתה. זהו עולם המסומן בכחול של אוקיאנוס, שאין גבול למעמקיו הנסתרים. גבולותיו שבירים. הוא מסתובב בעולם בלי עור, חשוף לגמרי, כמו חשופית המחפשת מחסה. מגעיו עם אנשים צורבים באין-עור שלו, והשמש הצהובה של פלורידה חורכת אותו.

 

סלינג'ר, פורטרט

 

זהו סימור, שאחיו באדי מתאר אותו כך: "הוא היה ללא כל ספק כל הדברים האמיתיים: החד קרן שלנו בעל הספים הכחולים, זכוכית הבעירה שלנו בעלת העדשה הכפולה, היועץ הגאוני שלנו, המצפון הנייד שלנו, הממונה על המסחר שלנו, והמשורר האחד והגדול שלנו". ולבסוף הוא אומר: :הוא היה גם 'הטיפוס המסתורי' וה'בלתי יציב' שלנו, הידוע למדי לשמצה" (עמ' 60).

בהיותו בן 31 נפטר סימור מעולו של העולם הזה. לסלינג'ר זה לקח שישים שנה נוספות.  

  

  

  

  

——————————————— 

אתר הבית שלי: www.balashy.com

———————————————