אלימות? לא רק בבית ספרנו

 

תגידי, שאלתי בדאגה את חברתי, שמלמדת לשון באחד מבתי הספר התיכוניים, גם אצלך תלמידים משתוללים בכיתה, מדברים בטלפון, זורקים חפצים ומצלמים אותך ליוטיוב?

היא הסתכלה עלי לרגע ואמרה: ברור שלא. אצלי אין דברים כאלו.

מיהרתי לחברתי השנייה, שמלמדת תנ"ך בבית ספר אחר. איכשהו, המבט שהיא נעצה בי דמה בכל למבטה של המורה ללשון: אצלי? מה פתאום. אם השיעור מעניין, ולמורה יש ביטחון עצמי וכבוד עצמי, זה לא קורה.

שמחתי מאוד. אולי באמת טועה שר החינוך עם התכנית החדשה למיגור האלימות בבתי הספר שאת עקרונותיה הוא פרסם לאחרונה.

אבל, מכיוון שגם אני הייתי שם, כלומר, לימדתי בבית ספר תיכון, נראה היה לי שכדאי להשלים את התמונה ולא לשמוח מוקדם מידי.

איך אצלכם? שאלתי את האחיינית שלי, שלומדת בכיתה י"א באחד מבתי הספר הטובים בעיר גדולה. קטסטרופה. הייתה התשובה נחרצת. ביקשתי פירוט. רעש-רעש-רעש, צלצולי טלפון. אס-אם-אסים עפים באוויר. צעקות, כאפות, והכול מתועד ביוטיוב לתפארת מדינת ישראל.

אוקיי, אוקיי, ניסיתי להפסיק את הרצף, אבל היא המשיכה. שתיים מהמורות הטובות ביותר שלה הודיעו שהן לא מוכנות ללמד את הכיתה הזו יותר. מורה שלישית התפטרה באמצע השנה. אז איך את לומדת בכל זאת ומשיגה ציונים טובים כל כך? תהיתי. אני לומדת בבית. מהאינטרנט וממחברות של חברות. הייתה התשובה. כמה תלמידים אתם בכיתה? ארבעים ושניים. ארבעים ושניים? ארבעים ושניים.

אלימות לא פותרים בכוחנות, הודיע יצחק קדמן בתגובה לתוכנית שגיבש גדעון סער. צריך יותר יועצות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בבתי הספר, טענה פסיכולוגית חינוכית ברדיו. צריך לשנות את תוכנית הלימודים, הסביר דורון קורן. צריך להוציא את ההורים המתערבים (בניגוד לאלו 'המעורבים') מבתי הספר, הציעה מישהי, ולהפסיק עם הגישה של "הילד במרכז" ועם "זכויות התלמיד" שמתירה לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם.

כולם צודקים, כמובן. הטיפול בבעיית האלימות בבתי הספר חייב להיות טיפול מערכתי. העניין הוא, שהצירוף "טיפול מערכתי" מאפשר לכל חלק של המערכת להסיר את האחריות מעצמו ולהטיל אותה על האחרים. "המערכת" גדולה, מסובכת, מורכבת ומסורבלת. בקדירה החינוכית הזו בוחשים כל כך הרבה טבחים שאין פלא שהתבשיל נשרף.

שורה של שרי חינוך פופוליסטים לא תרמה דבר לעניין זה אלא רק החריפה את הבעיה. את הנזקים שגרמה, למשל, לימור לבנת, אלף כבאים לא יצליחו לכבות. כאשר המערכת מתייצבת באופן עיוור מאחורי התלמידים והוריהם, זונחת את המורים (וכן, המשכורת חשובה – אבל לא פחות חשוב לתת גיבוי למורים במקום שהם ראויים לו), מורידה את רמת הבגרויות כדי לשפר את אחוזי הזכאים, ויוצאת ברפורמה כוחנית שמעדיפה להעמיד בראשה איש עסקים על פני אנשי חינוך ועוד מסכימה לקיצוץ מטורף, שמשמעותו העמדת החינוך בתחתית סדר העדיפויות הלאומי –  אז מה לנו כי נלין?

 

גדעון סער הוא אדם אמיץ. גם הוא וודאי יודע שיש צורך ב"טיפול מערכתי", ב"תוספת תקציבים" וכיו"ב. אבל הוא השר הראשון שהבחין בכך שכ-40% מזמן השיעורים הקיימים (אלה שיש עבורם תקציב…) מתבזבז על ענייני משמעת. הוא הראשון שהיה מוכן להתייצב מול המצלמות והמיקרופונים עם תוכנית שבאה בתביעה פשוטה: קודם כל שיהיה שקט כדי שאפשר יהיה ללמד. אחר כך כל השאר. הוא הראשון המבין שהמשאב העיקרי של בית הספר הוא המורה, ואם לא נציב אותו במרכז (לא במקום התלמידים, אלא לצידם) לא תתקיים הוראה.

זו גם הפעם הראשונה שמשרד החינוך מציב בעצמו את הסטנדרטים, ולא משליך אותם לפתחו של כל מנהל ומנהל, בתקווה שהאש תופנה אליו.

אנכרוניסטי, שמרני, כוחני – אלו מילות התואר שיש כאלו שמצמידים לו. אולי. יתכן שלא כל פרטי התוכנית אידיאליים. אין בה מילים יפות כמו "חזון" ו"אקלים חינוכי" ו"טיפוליות". זה נכון. אבל יש בה חזרה אל העיקרים הבסיסיים: בואו נְלַמֵּד ונִלְמַד.

 

__________________________

אתר הבית שלי: www.balashy.com

_________________________

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 1 ביולי 2009 בשעה 14:13

    המצב בכיתות, שבהן יש 42 ילדים, הוא לא רק בילתי אפשרי למורים, הוא קודם כל בילתי אפשרי עבור התלמידים. אנחנו יוצרים מערכת כושלת, שלא מסוגלת לראות אף ילד, שלוקחת מראש בחשבון שחצי מהילדים יפלו בין הכסאות, ואז כשהתלמידים מגיבים לסיטואציה המזעזעת הזו, נבנות תוכניות של הענשה. זו פשוט בדיחה רעה.
    אם גדעון סער היה אמיץ הוא היה אומר בכל רם מה שכל מורה יודע – הבעיה של מערכת החינוך תיפטר כשיהיו 25 ילדים בכיתה, וכשיהיו מורים ראויים (שיריויחו משכורות ראויות).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: