ועוד מילה על סוזן בויל וטשרניחובסקי

   

לפני                                               אחרי

 

מכיוון שכבר כתבתי על סוזן בויל ממש בהתחלת הבאז האדיר, המשכתי לעקוב אחריה, יחד עם העולם כולו, בעניין רב.

אז מצד אחד, עשו לה שיפוץ כללי (makeover), אם כי מתון למדי, כדי לשמר את האותנטיות של "הברווזון המכוער" ולהזכיר לכולם ש"הכול אפשרי" וש"כן, גם אנחנו יכולים".

אבל מצד שני, היא קצת זייפה בהתחלת השיר Memory מתוך Cats, אבל הצליחה להגיע לגבהים המרשימים של שיאו של השיר. והביצוע – איך לומר זאת בעדינות – שמענו מרשימים ממנו.

מצד שלישי, אנחנו זוכרים את נקודת הפתיחה שלה, את חוסר האמון בו היא התקבלה על ידי השופטים והקהל.

מצד רביעי, האם מישהו מעלה בדעתו שהיא לא תגיע לחצי הגמר? או לגמר? או לניצחון הנכסף?

 

האם זו מלחמתו (וניצחונו המובטח) של הברווזון המכוער על להקת הברבורים השלטת בתקשורת, או שמא מלחמתו (וניצחון לטווח קצר, שסופו תבוסה) של היחיד במנגנוני הקפיטליזם, הטוחן בגלגלי השיניים הוירטואליים שלו את כל הבא בשעריו עד שהוא מפיק ממנו את הרווח הדרוש לשימור מנגנוניו?

או אולי סוזן בויל היא היא ההתגלמות הברורה של רוח האדם, הגוברת  על החומר, מגבלות הגוף והאסתטיקה שלו…

 

אני מעדיפה, כמובן, את האפשרות הראשונה. האם לא היה זה טשרניחובסקי שלנו, שכתב את המילים הנפלאות האלה, שאפשר עוד להגיד בקול גם  בלב ליבו של עולם התקשורת הציני:

 

שחקי שחקי על החלומות,

זו אני החולם שח.

שחקי כי באדם אאמין,

כי עודני מאמין בך.

 

כי עוד נפשי דרור שואפת,

לא מכרתיה לעגל פז,

כי עוד אאמין באדם,

גם ברוחו, רוח עז.

 

אז הנה, אמרתי.

——————————————-

אתר הבית שלי: www.balashy.com

——————————————-

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נוקדן  ביום 26 במאי 2009 בשעה 17:32

    FYI

  • עופר  ביום 26 במאי 2009 בשעה 14:24

    אין פה שום מאבק. הברווזונית המכוערת משווקת כפניקס צחור כנף שעלה מן האפר בסופרמרקט השכונתי, כשבכנפיה אוחזים המפיקים\קצבים ובעלי העניין הנוספים ומנענעים בה אנה ואנה, לצחוקם של הבאים וגם להנאתה של הברבורה עצמה.

  • י.ג.  ביום 26 במאי 2009 בשעה 12:57

    מצד ראשון מצד שני, האמת יוכי, כזה מהצד, נשים בגיל העמידה (כמוך?) במקום לפרגן הן מתות מקינאה? מיילא בתולה הבוייל הזאת, זה יכול להסביר דשדושה במקום כל השנים, אבל גם מכוערת, ממתי מכוערות קבלו את הזכות להצליח???*

    * כותב מילים אלו הוא פמניסט ומאמין בתמימותו שהחינוך שילדים מקבלים בגן הוא מה שמקבעה אותנו לחשוב שנסיכות צריכות לחכות לאביר על הסוס הלבן במקום לגשת בעצמן ולבקש סיגרייה עם מספר טלפון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: