אהוד אשרי

 

למעלה מעשרים שנה החשבתי את אהוד אשרי ל"נפש אחות" שלי, כשם אחד הרומנים הבלשיים המרתקים והמשעשעים והעצובים שלו. הוא ידע מה אני חושבת, מה מעצבן אותי ומה מרגש אותי. הוא זיהה וחשף בשבילי את כל המניפולציות, השקופות או הסמויות, את המניעים החבויים, את המנגנונים המפעילים את האנשים, הארגונים וכלי התקשורת. ואת כל אלו הוא ניסח הכול בשפה של מי שהעברית בשבילו היא בית אהוב שהוא מכיר את פינותיו החבויות ביותר ונהנה להסתובב בחדריו. מי עוד יכול לקרוא לרומנים שלו בשמות האירוניים כמו "זה ייגמר בבכי" או "בילי בלום אוהבת ככה"?
 
מה שמצחיק וברור מאליו הוא, שאהוד אשרי לא ידע כלל על קיומי. מעולם לא פגשתי אותו, לא דיברתי איתו, ואפילו לא כתבתי מכתב למערכת. רק שמחתי לפתוח את העיתון מידי בוקר ולראות שהוא שם, כדי לספר לי מה באמת אני חושבת.

אבל ככה זה, לא? זה באמת תמיד נגמר בבכי.  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  ביום 4 במרץ 2008 בשעה 15:50

    צער גדול ואבידה.
    המשך תגובה
    http://www.notes.co.il/arik/41772.asp?p=0

  • אסתי  ביום 4 במרץ 2008 בשעה 15:36

    וכל כך אהבתי את מוסף הארץ כשהוא ערך אותו
    וכל כך אהבתי את הטורים שלו בביקורת טלוויזיה ועיתונות ובכלל
    כל כך אהבתי את צורת המחשבה וההתבטאות שלו

    ועכשיו כל כך ריק בלעדיו
    ובלעדי עלי מוהר ודודו גבע וישראל סגל
    התקשורת נראית אחרת
    וגם אנחנו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: