שתיקה וביתיות

 

"להרגיש בבית" הוא סרט העוסק בשתיקה ובמילים המפֵרות אותה. השתיקה היא הבית, המקום היחידי שבו מרגישה גיבורת הסרט בבית, כי זהו סרט על פנטזיה נשית, היכולה להתקיים רק במרחבי השתיקה ובתוכה. הגיבורה היא אישה קוריאנית החיה בצל טרור נפשי ופיסי שמפעיל עליה בעלה, ועם זאת איננה יכולה לזכות בהגנת החברה (המיוצגת על ידי המשטרה). את הכוח להתמודד היא מוצאת במקום בלתי צפוי – בשתיקה ובפנטזיה. 
המילים, הדיבור, נתפסים כמעשה של תוקפנות, של תובענות ופלישה, והן הופכות את הבית הממשי לזר ומאיים. הן הכלי העיקרי באמצעותו פולש הבעל אל המרחב הנשי הבלתי מוגן של האישה כדי לתבוע עליה בעלות: "היכן היית?" הוא דורש שוב ושוב לדעת. "מה עשיתי לך? למה את גורמת לי להרגיש אפס?" – הוא תובע תשובה. אלא שהתשובה, כל תשובה, גוררת אחריה מעשה של אלימות. עד שלבסוף מוצאת האישה מפלט בשתיקה. שם היא יכולה לפנטז על גבר אחר, שותק, נשי, שיש לו יכולת להדדיות במקום לבעלות. שיש לו יכולת לתקן במקום להרוס, להיות נוכח מבלי להזיז דבר, להפוך לצל מבלי לאיים. הוא יכול להפוך, לכן, כל בית, גם אם איננו שלו, לבית של שניהם. הוא מתקן את המשקל באמבטיה ובכך משיב את האיזון, הוא מתקן את השעון ובכך מחזיר את הזמן האבוד, הוא מתקן את מערכת הסטריאו ובכך מכניס מוסיקה אחרת לחייה.
 
והמוסיקה הזו ראויה לכמה מילים בזכות עצמה. באופן יוצא דופן ומרגש, דווקא הסרט הקוריאני השותק הזה מלווה במוסיקה יפה וצלולה של נטשה אטלס, זמרת בלגית עם שורשים בריטיים, מצריים, פלשתינאים ומרוקאיים, השרה כאן בערבית. החיבור הקוריאני-אירופאי-מזרח תיכוני הזה מייצר מאליו סוג של סולידריות נשית רב תרבותית וחובקת עולם, כפי שרק מוסיקה יכולה ליצור. הבית, כך שב הסרט וטוען, איננו עניין של מקום אלא של תחושה: הוא המקום שבו אתה נאהב.
 
כך ניתן להבין את שמו של הסרט, שבמקור נקרא 3 iron  (כשמו של מחבט גולף) ושונה בעברית ל"להרגיש בבית". מחבט הגולף הוא של הבעל, אך גם של האהוב. הבית הוא של האישה. תחושת הביתיות יכולה להיווצר רק על ידי צירוף מוצלח של השניים.
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • א  ביום 28 ביוני 2007 בשעה 1:04

    מה הפחד הגדול מלהגדיר גבר כנשי או אישה כגברית? זה לגיטימי לחלוטין, וזה גם יפה.
    מספיק להיבהל מטשטוש מגדרי. מגדר זה גם ככה זיוף אחד גדול שנכפה על כולנו.

  • יאיר  ביום 2 בדצמבר 2005 בשעה 0:45

    אולי הוא "נשי" כי הוא יודע להכיל [את הסביבה, את האשה שפוגשת אותו, לראות את החיים אחרת] , בניגוד גמור לדמות הגברית האחרת בסרט..
    וגם אולי הגיע הזמן שנגיד / נבין / ננסה לקבל, שלא כל גבר שהוא רגיש, הוא נשי, כמו שלא כל אישה שהיא תוקפנית היא "גברית" . אולי פשוט נקבל כל דמות על פי מכלול תכונותיה… , ולא ננסה לשייך אותה לאף קבוצה שמטשטשת את זהותה.

  • עופר  ביום 11 באוגוסט 2005 בשעה 23:23

    לא רוצה להיות נודניק, אבל זה
    3 iron,לא iron3

  • יוכי שלח  ביום 11 באוגוסט 2005 בשעה 15:16

    ותודה לזו ולאלכסנדר של ששמו לב. וזה חשוב, ולא רק בגלל המשמעויות התרבותיות, אלא גם בגלל הסמליות הפאלית המתגנבת כאן כאילו בלי משים…

    ובכל זאת הוא נשי, לא רק בגלל המראה, אלא בגלל התפיסה וההבנה שלו אותה, את עצמו, ואת סביבתו.

  • מאי  ביום 11 באוגוסט 2005 בשעה 13:08

    באתר שלו, קים קי-דוק אמר ש- IRON 3 הוא מחבט שכמעט ולא משתמשים בו..
    אני גם לא כ"כ בטוחה שבמושגים קוראנים הגבר הצעיר נחשב "נשי". הוא שרירי למדי ולא שונה משאר אלילי הנוער שלהם.

  • זו ש  ביום 11 באוגוסט 2005 בשעה 11:48

    פרשנות מוצלחת ביותר. לא חשבתי עליה, תודה.

    (תיקון זעיר: לא טניס, גולף)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: