התחלת הסוף, סיפור פשוט

סיפור פשוט, עגנון

 

התחלה

מירל האלמנה שכבה ימים רבים חולה. רופאים ורפואות אכלו את יגיעה ואת החולה לא ריפאו. אלוקים בשמים ידע את מכאובה ונטלה מן העולם.

סוף
תם מעשה הירשל ומעשה מינה, אבל מעשי בלומה לא תמו. כל מה שעבר עליה על בלומה נאכט הוא ספר בפני עצמו. אף עניין גציל שטיין שהזכרנו כלאחר יד, וכן שאר כל המשוקעים בסיפורנו הפשוט, כמה דיו נשפוך וכמה קולמוסים נשבר לכתוב את מעשיהם.
אלוקים בשמיים יודע אימתי.

___________________________________________________________________________

רק אצל עגנון ההתחלה מתחילה בסוף, והסוף מסתיים בהתחלה. בשניהם ניכרת יד האלוקים, אותה שתיקת שמיים, שעגנון משתומם עליה. זו השתיקה הניצבת אל מול  דבריו של הסופר עצמו (אלוהי הסיפור), שקולמוסו נשבר בניסיון העקר-תמיד לתקן את המעוות. זהו המעוות שנפל במעשי האלוקים, ושאיננו ניתן לשינוי גם בדברי הסופר.
אלוקים, רחמן שכמותו, מרחם על מירל ונוטל אותה מן העולם ומשאיר את בלומה היתומה לחסדיהם של צירל ובנה, הירשל. אל תטעו בהם, בשמות המשונים-בעינינו האלה, ובסיפור הפשוט שהסופר מספר עליהם. סיפור של אהבה המסתיים בחושך. גם אם תחליפו אותם בשמות אחרים, מודרניים ואופנתיים ככל שיהיו, הסיפור הוא אחד, והסוף הוא אותו סוף: הוא אוהב אותה (הירשל את בלומה, כמובן), למעשה, הוא משתגע מאהבה, אבל כשניתנת לו הבחירה, הוא שב ובוחר במה שבוחרים תמיד: בקרוב, בנוח, בבטוח. כלומר, באמא. בחנות. בחיים הבורגניים והשׂבעים עד זרא. והיא? היא יודעת את מקומה ולכן הולכת משם, לא מוכנה לעשות בשבילו את העבודה.
וכך, כבר בהתחלה תם מעשה הירשל, אבל מעשה בלומה רק מתחיל בסוף. האמצע הוא רק סיפור, סיפור פשוט.

__________________________________________________________________________

האמריקאים מראים פרח קוצני. פרח בשביל "בלומה" (בלום=פרח) וקוץ – אולי בשביל הירשל. אצל האיטלקים, הסיפור הוא comune, כלומר, גם פשוט וגם עממי, והדמות המצויירת היא בוודאי של הירשל, כפי שהוא נראה בעיניהם. אצל הספרדים זוהי historia, סיפור שהוא היסטוריה, על רקע כחול ואיור של גבר ואישה, ללמדכם: סיפור אהבה.

ורק אצלנו, תחריט עץ של הירשל, יהודי מזרח אירופאי, בשער ביתה של בלומה, וידו על כפות המנעול.

 

 

        

         ארה"ב                איטליה                         ישראל                     ספרד

 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.
%d בלוגרים אהבו את זה: