שבוע-ספר-מוקדם-ומאוחר

לאה גולדברג, צייר: צבי לחמן1992

 

לא רק זאת,קורינה, אלא גם זאת: לכבוד היומולדת של חברתי חיפשתי ספר, של משוררת אחת זניחה, שאפאחד לא מכיר, קוראים לה לאה גולדברג, ולספר (סליחה, לכותר) קוראים "מוקדם ומאוחר". לא היה זמן לחכות למיתוס, אז נכנסתי לסטימצקי אשר בקניון אשדוד. איפה מדף השירה, שאלתי אחרי שהפעלתי את מנוע החיפוש הפנימי-האישי שלי על השלטים על המדפים, חיפוש שלא העלה תוצאות. שם, בפינה משמאל. אמרה המוכרת. שם-בפינה-משמאל-למעלה היה מדף אחד קטן-מאד, שבקצה הימני שלו עמדו מבויישים חמישה-שישה ספרי שירה: אחד אגי משעול, אחד שירי אהבה של ביאליק (עם תמונות), וזהו, בערך (תמיד הייתי גרועה בחשבון. בגלל זה אני מחפשת ספרי שירה).
שם-בפינה-משמאל לא שמעו על לאה גולדברג. המוכרת חיפשה במחשב. היא לא מכירה שירה בעל פה. אין. אמרה. להזמין לך?

לא תודה.

ביקשתי מהבן שלי שיחפש בקניון רמת אביב. מקום עם אספירציות רוחניות ידועות. לאה גולדברג? כנראה שזה מאוחר יותר מאשר מוקדם. מצטערים, אין. לא בבית ספרנו.
הטרחתי עצמי לצומת ספרים בגבעת ברנר. תוך שנייה נמצאה לאה גולדברג. ניצבת אחר כבוד לצד הכרך היפה של מבחר שירים של אורי ברנשטיין, ליד ט. כרמי (!), לצד חנוך לוין ושירי המוות האחרונים שלו, לא רחוק מאלתרמן ושלונסקי (אפילו!) ועוד עשרות ספרי שירה גאים (במובן של פעם). לקחתי, עטפו לי, שילמתי, ובדרך אספתי עוד כמה ספרים שנראו לי אבודים בלעדי. שבוע ספר שמח.

 

       

 

 

 

 

 

 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • קורינה  ביום 15 ביוני 2004 בשעה 14:00

    לאתר את הספר, נמצא לה. ועוד קודם לכן זכרה את צבע העטיפה.
    בנעוריי היו לספריית פועלים סוכני ספרים, אנשים בגיל הוריי ואף מבוגרים יותר, שהיו סוחבים ספרים בתיקים כבדים והולכים ממקום עבודה למקום עבודה למכור מנויים ואת הספרים עצמם. בגיל ארבע עשרה עבדתי ב"המרכז החקלאי" ופגשתי אותם לראשונה, עולים מקומה לקומה, נעצרים לשיחות מעמיקות על הגל ופושקין ומשה שמיר גם.

  • יוכי שלח  ביום 14 ביוני 2004 בשעה 22:25

    החברה שלי היא זאת שראויה לקבל את הספר של לאה גולדברג. אבל אני לא בטוחה מה זה אומר עלי.

  • חברה  ביום 14 ביוני 2004 בשעה 19:24

    תגידי לי מי
    החברה שלך
    ואגיד לך מי
    את.

  • יוכי שלח  ביום 14 ביוני 2004 בשעה 12:33

    אין מה להתבייש בדרך אל הבנק, גם אם היא רצופה כותרים ומותגים ומבצעים קנה אחד קבל עוד אחד.
    ובכל זאת.
    משהו.
    מבקש אחרת.
    במחשבה שלישית, אולי היית צריכה לבקש את "סודות הקורינה". זה בטוח היה עובד. היא הייתה מחפשת במד"ב.

  • קורינה  ביום 14 ביוני 2004 בשעה 2:04

    כלומר, לא מתביישים להתבייש:
    לפני שנה, מעט לפני שבוע הספר אז, נכנסתי לחנות של צומת בתחנת האוטובוסים בירושלים.
    שאלתי את המוכרת על ספר בשם "סודות" מאת קורינה.
    אמרה לי, והמסטיק המיתולוגי בפיה:
    לא. שם הספר: "קורינה סודות".
    מכל כיוון שלא סובבתי את הדיבור אתה, לא ויתרה. היא יודעת. זוכרת את צבע העטיפה.
    אפילו כשאמרתי לה את שמי וקירבת המשפחה לספר, לא ממש השתכנעה.
    דיברתי בטלפון עם הקניין הארצי של צומת.
    היה קשוב ורציני.
    הפרדוקס הגלובי: דווקא צומת, שעממיים במחיר ובמיקום, מציגים ספרות במגוון רחב לאין ערוך מרשת סטימצקי, שמחזיקה חנויות לא גדולות בקניונים יקרי שכר דירה ועלויות ומתמקדת ברבי מכר שמה-לעשות, רוב הזמן לא ממש גם יקרי ערך.
    תודה,יוכי.

%d בלוגרים אהבו את זה: